fbpx

איומים ועונשים על ילד – מה אפשר לעשות במקום זאת ?

איומים ועונשים על ילד עושים נזק למע’ היחסים ולהתפתחות של הילדים. כל ההסבר כאן 

באופן טבעי עלתה השאלה מה עושים במקום?  לפני שנציע כמה כלים יישומיים, חשוב לנו להבהיר משהו:

כהורים בחברה המערבית, יש לנו נטייה מאד חזקה לשאול את השאלה “מה אני עושה כש..” (מה אני עושה כשהילד שלי מרביץ”, לא משתף פעולה” וכו’).

הגישה שאנחנו עובדים איתה כאן (התפתחותית-היקשרותית) היא שונה באופן מהותי מהתפיסה המערבית השיטחית לגידול ילדים. אנחנו מאמינות שלא משנה איזה כלי או תשובה הורה יקבל, אם הוא לא יבין את הילד שלו מבפנים, אם הוא לא יבין מה המקור האמיתי של ההתנהגויות, ואם הוא לא יבוא מהעמדה הנכונה בקשר, הוא רק ימשיך להסתבך בטריקים ואסטרטגיות שלא באמת יעבדו לטווח הארוך ואפילו יחמירו את המצב. 

ולכן, לפני שאנחנו שואלות “מה אני עושה כש..” אנחנו רוצות לשאול “מה בעצם אני רואה” ולקבל תובנות לפני שאנחנו מיישמות כלים.

ולכן, כל כלי שניתן, אם הוא יהיה מנותק מהבנה של התמונה הרחבה של העולם הריגשי וההתפתחותי של הילד, הוא פשוט לא יספיק, ולא יבנה לנו דרך ותהליך.

בכל זאת, ננסה להעלות כאן כמה כלים בסיסיים על פי הגישה שתמיד טוב ליישם. כלים שלוקחים בחשבון את חוסר הבשלות של ילדים קטנים ויכולים לנו בהתנהלות יום יומית איתם.

ילדים רוצים להיות טובים להורים שלהם. זו נקודת המוצא. אבל לפעמים יש שיבושים וכל האינסטינקטים שלהם גורמים להם להתנהג בדיוק הפוך.

ישנן סיבות רבות למה ילד יכול להתנהג “לא יפה” ולא להישמע להוריו. ביניהן:

  1. הילד מתוסכל מכל מיני סיבות (גם כאלה שלא קשורות לקשר עם ההורים) וזה מניע אותו לקלל, להרביץ, לזרוק חפצים וכו’.
  1. אינסטינקט טבעי של ילד להתנגד למי שההיקשרות איתו לא פעילה
  2. אינסטינקט להתנגד כל אימת שהילד מרגיש שכופים עליו או דורשים ממנו
  3. ילד שנתקע בעמדת האלפא- לא טבעי לו לקבל הוראות מאף אחד אחר
  4. ילד במגננה- דוחה את ההורה, מתנגד לו, עושה הכל הפוך.
  5. חוסר בשלות

      ועוד..

אז הנה כמה פעולות היקשרותיות שאפשר להתחיל ליישם במקום להגיע לאיומים ועונשים:

  1. איסוף -לפני שאתם באים לדרוש מהילד משהו, וודאו שהקשר איתו עובד. לילד הרבה יותר קל לקבל הנחיות כשהחיבור פעיל(גם לנו יותר קל לקבל בקשות מבן הזוג כשהקשר פעיל ואנחנו לא בנתק)איך אוספים-?נכנסים לרגע עם הילד לעולם שלו, למה שהוא עושה. שואלים שאלה רטורית שהתשובה עליה “כן”, בשביל לקבל קשר עין וחיוך ( “וואי איזו משאית גדולה. אתה אוהב לשחק איתה?”,ברגע שיש קשר עין, חיוך וקצת מגע, הקשר אותחל. מתוך זה “בוא נלך להתקלח” כבר יהיה הרבה יותר קל.
  2. נצמצם סיכוי לרצון נגדי נוציא מהלקסיקון שלנו מילים כמו : צריך, מוכרח, חייב. אף אחד מאיתנו לא אוהב לקבל הוראות ודרישות מאחרים. גם לא הילדים שלנו.
  3. שם המשחק הוא יצירתיות הכניסו דימיון ומשחקיות לתוך הבקשות שלכם. העולם של הילדים זה עולם של משחק, דימיון ויצירתיות. “בוא נחפש דולפינים באמבטיה” הרבה יותר אטרקטיבי מ “בוא למקלחת”,  או “נלך לחפש גמדים שהתחבאו לך בשיניים ולוקחים את כל הממתקים” יותר מהנה מ “צריך לצחצח שיניים”, או “עצום עיניים ונראה אם אני מצליחה להלביש אותך בלי שתראה “הרבה יותר מעניין מ “חייבים להתלבש ולזוז”
  4. שנו את הרגש – ההתנהגות תשתנה בעקבותיו. לדוגמא: אני בסופר עם הילד שלי והוא מתחיל להיות חסר סובלנות ותובעני, נכניס באופן מפתיע רעיון אחר שיגרום לתשומת הלב ולרגש שלו להשתנות” אוי נזכרתי שאני חייבת כאן עוזר קטן שיביא לי את החלב מהמדף הזה.. ואח”כ יעזור לי למצוא את העגבניות..”
  5. לא להיבהל מהתנהגות של הילד ולשמור על האלפא שלנו ילדים באופן טבעי מאד ריגשיים, סוערים, אימפולסיבים ותגובתיים. קחו בחשבון שיגיעו תקריות ואל תכנסו לדרמה שלהם. הם לא בודקים גבולות, עושים דווקא או מערערים על הסמכות שלנו. הם יצורים לא בשלים ולכן המוח שלהם לא יכול למתן אותם כשהם סוערים. למרות ההתנהגות המאתגרת נסו לעשות “זום אאוט” ולראות שיש פה ילד קטן וסוער שפשט צריך עזרה.
  6. כוונו לאי עשיית נזק בזמן תקרית אנחנו רוצים בעיקר לא לגרום נזק למערכת היחסים. חינוך לא קורה כשהרגשות סוערים. דברו על מה שקרה כשאתם והילד רגועים והקשר פעיל.

אהבתם את המאמר? שתפו.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email